יצחק חושן נ' אלטמן רוקחות טבעית (1993) בע"מ, טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ וטעם טבע – אלטמן שותפות כללית

החלטה

ביום 7.9.2010 ניתנה החלטה לפיה אושרה תביעה שהגיש המבקש כתביעה ייצוגית ביחס לשיווק תוסף מזון "מגה גלופלקס" על ידי המשיבות.

בסמוך לאחר אישור התביעה כתביעה ייצוגית קיימו הצדדים הליך גישור בפני כבוד השופט (בדימוס) תיאודור אור, וביום 29.11.12 הגישו לאישור בית המשפט הסדר פשרה אליו הגיעו במסגרת הליך הגישור.

לאחר דיון הגישו הצדדים, ביום 23.12.12 הסדר פשרה מתוקן (להלן: "הסדר הפשרה") אותו מבקשים הצדדים לאשר.

דיון

סעיף 18 (א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "החוק"), קובע כי הסדר פשרה שהושג בין צדדים לבקשה לאישור תביעה ייצוגית או צדדים לתביעה ייצוגית מחייב אישור בית המשפט.

סעיף 19 לחוק, קובע:

"אישור הסדר פשרה בידי בית המשפט

(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה,... וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

(ב) (1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה – בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק וכן אופן תשלומם ייקבעו בידי השר..."

הנה כי כן, על פי הוראות החוק שלעיל ובפרט סעיף 19 (ב) (1) לחוק, משהוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית דרך המלך לבחינת הבקשה היא לקבל חוות דעת בודק אשר אמור להתייחס ליתרונות ולחסרונות של הסדר הפשרה מבחינת כלל חברי הקבוצה בהתחשב במכלול הנסיבות.

בהחלטתי מיום 23.12.2012 הוריתי להעביר את הסדר הפשרה להתייחסות המועצה הישראלית לצרכנות (להלן: "המועצה לצרכנות"). זאת על רקע החלטות קודמות שנדרו בשל מחלוקות שהתגלעו בין התובע ובא כוחו בקשר לרבות בקשר עם הסדר הפשרה. מחלוקות אילו עוררו חשש בקיומו של צורך להחליף התובע. לבסוף יושרו ההדורים בין התובע ובא כוחו. עם זאת, כיוון שנעשתה פניה למועצה לצרכנות מצאתי כי ראוי לקבל התייחסותה, מהלך שהוא בעיני בר חשיבות בכלל לאו דווקא כאשר נשקל הצורך בהחלפת תובע. ביום 13.2.2013 הגישה המועצה לצרכנות את עמדתה המפורטת ולאחר שהצדדים התייחסו לעמדתה הגישה המועצה לצרכנות תגובה מטעמה.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובעמדת המועצה לצרכנות, הגעתי למסקנה שיש להעביר את הסדר הפשרה שהוגש על ידי הצדדים לבודק אשר יחווה דעתו ביחס ליתרונות ולחסרונות ביחס לחברי הקבוצה המיוצגת, ואסביר.

בבקשה לאישור הסכם הפשרה שהגישו הצדדים במשותף, נטען כי "הסכם הפשרה מגלם מתכונת הולמת של פיצוי לטובת הציבור ולתועלת הציבור כמו גם מעניק לחבר הקבוצה פיצוי הולם". אולם מהאמור בסעיף 5.4 לבקשה עולה כי הנתבעות הסכימו לשיעור הפיצוי שנקבע בהסכם הפשרה (10,000,000 ₪) כדי לחסוך בהוצאות הכספיות הכרוכות בהמשך ניהול התביעה הייצוגית. על דברים ברוח זו חזרו הנתבעות בהתייחסותן לעמדת המועצה לצרכנות (סעיף 5).

זאת ועוד. בסעיף 20 לבקשה טענו הנתבעות "שאין כל קשר או זיקה בין המספרים המובאים הנטענים ע"י התובע לבין נתון מציאותי כלשהו וכי הערכתו של התובע רחוקה מלשקף את המציאות" (סעיף 20), אולם לא מצאתי נתונים מטעם הנתבעות שישקפו את היקף המכירות של תוסף התזונה "מגה גלופלקס" בתקופה הרלוונטית. בהעדר נתונים אלה לא ניתן לשקול בכובד ראש, כעמדת המועצה, האם הפשרה היא ראויה בנסיבות.

בתגובתו טוען התובע כי "קיים קושי הן בהוכחת הנזק שנגרם לחברי הקבוצה, הן באופן חישובו של הנזק והן בהוכחת גודלה של הקבוצה המיוצגת", ולנוכח הסיכונים העומדים בפניו והחשיבות בהסדרת נושא ההיגדים המטעים אשר פורסמו על ידי הנתבעות "השכילו הצדדים להבין, כי סיום ההליך בדרך של פשרה היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת שבין הצדדים, וכפועל יוצא הסכם הפשרה שהושג בהליך בוררות [צ"ל "גישור" מ.א] בפני כב' המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) השופט תיאודור אור – הוא ראוי, הוגן וסביר" (סעיפים 11 – 14). גם בתגובת התובע לא מצאתי פרטים או חישוב שיהיה בהם כדי להסביר את היתרונות והחסרונות הגלומים בהסכם הפשרה ביחס לקבוצה המיוצגת.

בתגובת התובע צוין, כי במהלך ישיבות הגישור "נמסרו על ידי הנתבעות נתוני מכירות תוסף המזון "מגה גלופלקס" בתקופה הרלוונטית לתביעה ונתונים אלה נלקחו בחשבון על ידי הצדדים בקביעת סכום ההטבה לציבור הנקובה בהסכם הפשרה" (סעיף 14). אם אכן כך, יתכבדו הצדדים ויעמידו נתונים אלה בפני הבודק.

אשר על כן אין טעמים מיוחדים לסטות מהוראת המחוקק ויש למנות בודק לבחון את הסכם הפשרה, את גובה הפיצוי שהוסכם , את אופן הפיצוי בדרך של הענקת הטבות בדרך של הגדלת המוצר, את מנגנון יישום ההטבות, את גובה ההטבה המוצעת, את מידת הסבירות כי תגיע לחברי הקבוצה והמועד בו תגיע בהשוואה לניהול התובענה שלא על דרך הפשרה וזאת מבלי לגרוע מכלליות בדיקתו וחוות דעתו המתבקשת בקשר למכלול הסכם הפשרה המוצע וכקבוע בחוק.

סוף דבר

בהתאם להוראות סעיף 19 (ב) (1) לחוק תובענות ייצוגיות, אני ממנה כבודק את פרופ' סיני דויטש